טיפול בכינים אצל תינוקות

כינים אצל תינוקות – מה זה אומר?

אין הורה שלא מכיר את הרגע הזה שבו הילד חוזר מהגן כשהוא מתגרד ללא הרף גם בראשו וגם בעורפו. הגירוד הבלתי פוסק הוא סימן די ברור לכך שהילד נדבק בכינים והתגובה היא כמובן טיפול מידי שכולל תכשירים שונים, סירוק וכיו"ב. אלא שכינים אינן בררניות לגבי זהות הראש שאליהן הן עוברות כדי להמשיך להתרבות ולבנות להן קן. גם תינוקות עשויים לסבול מהתופעה הזו בהבדל אחד עיקרי – הם אינם יכולים להביע את התסכול שלהם במילים. אם כן, אבחון הבעיה עשוי להיות מאתגר מעט יותר, אבל הוא בהחלט קיים ולפני שאתם ניגשים לטפל בבעיית הכינים אצל התינוק, חשוב להבין מי היריב שלכם בקרב הזה, ואילו אמצעי לחימה עומדים לרשותכם.

האם צריך רופא לטיפול בכינים אצל תינוקות?

הופעתן של כינים אצל תינוקות היא בהחלט לא סיבה לפנות לרופא. נכון, הכינים אוהבות למצוץ את הדם על הקרקפת, מה שיכול לעקצץ ואפילו להוביל לפריחה בצוואר או מאחורי אוזניו של התינוק, אבל הסיכוי שזה יוביל לזיהום משני הוא קטן מאוד ונדיר עוד יותר. אם כן, האפשרויות שנותרו לכם לצורך הטיפול כוללות סירוק במסרק כינים מיוחד ושימוש בתכשירים טבעיים, נטולי חומרים כימיים למיניהם.

דרכי טיפול עם הופעתן של כינים אצל תינוקות

כאמור, תכשירים שונים שמיועדים לטיפול בכינים עושים את זה באמצעות שימוש בחומרי הדברה וכימיקלים, ועל אף שמדובר בכמויות קטנות למדי, השימוש בהם על תינוקות (מתחת לגיל שנתיים) אינם מומלצים ואפילו אסורים. הפתרון האידאלי הוא, אם כן, לחפוף את ראשו של הילד בשמפו רגיל לתינוק, להוסיף חפיפה גם במרכך ולאחר מכן לסרק את השיער. מאחר ושיערם של התינוקות דליל יותר, אין ספק שקל יותר לסרק אותו, כך שאין חשש מהכאבה לתינוק.

מה הן בכלל כינים?

באופן כללי, כינים הן לא יותר מאשר טפילים חיצוניים שנמשכים אל ראשו של האדם (לרוב – הילד) כדי למצוץ את דמו. הן לא מעופפות כפי שנהוג לחשוב, בעיקר משום שאין להן כפיים, וגם אין להן עיניים. נקבת הכינה נוטה להטיל את ביציה קרוב לקרקפת, והביצה תבקע לאחר כשבוע, כשהיא משאירה את הקליפה במקום, דבוקה לשיער, למשך כחצי שנה. כדי לעבור לראש אחר צריכות הכינים מגע בין הראשים, מה שאומר שלתינוקות החשיפה היא לרוב נמוכה יותר, אלא אם התינוק שוהה בפעוטון ובא במגע תדיר עם ילדים אחרים, או שיש לו בבית אחים גדולים שמחזיקים אותו זמן רב במהלך שהותם המשותפת, כך שהם עשויים להדביקו מבלי לשים לב לכך. ילדים גדולים יכולים להידבק גם על ידי שימוש בכובע של ילד אחר, על ידי שימוש במסרק משותף וכיו"ב, אבל כאמור אלה סיכונים נמוכים יותר בקרב תינוקות, שאינם מסתרקים במסרק רגיל או חולקים כובע עם ילדים שגדולים מהם.