כשתינוקות שלנו קטנים המוצץ הוא אחד האביזרים שההורים הכי אוהבים, הוא מעסיק, הוא משתיק (לפעמים פועל ממש כמו פקק לבכי צומרני) והכי חשוב ממחקרים הוכח כי הוא מפחית מוות בעריסה, אז אחרי כל אלו למה בכלל לגמול את הילדים מהמוצץ?
בשלב מאוחר יותר שבין שנתיים לשלוש המוצץ הופך למטרד… הוא עלול לפגוע בשיניים ובחניכיים, הוא גורם לדיבור הילדים להיות לא ברור וגם לחץ חברתי שנעשה על ההורים, כשכל הילדים האחרים כבר נגמלו הורים לפעמים מרגישים שלא בנוח שילדיהם נשארו מאחור.
אז איך גומלים את הילדים מהמוצץ?
אז ראשית הגיל הכי אופטימאלי לגמילה ממוצץ הוא גיל שנתיים עד שלוש, זה עוד גיל שהקושי בגמילה יהיה סביר וככל שהזמן מתקדם הילד כבר יראה יותר התנגדות.
אז בניגוד לגמילות אחרות שאנחנו מכירים מעולם המבוגרים בהם מומלץ לחתוך את ההרגל חד וחלק ולהתמודד עם הקושי לתקופה מוגדרת, עם הילדים מומלץ לעשות את ההליך בהדרגתיות להוריד את החשיבות של המוצץ בעיני הילדים לאט לאט.
החלו להגדיר זמנים ספציפיים בהם הילדים יכולים להיות עם המוצץ, בלילה כמובן, אולי בשעות הצהריים שהם עייפים ורוצים לישון אבל מעבר לכך החלו להסתיר את המוצץ ולצ'פר אותם עם כל מיני דברים אחרים שישכיחו מהם את המוצץ האוהב.
כל פעם שהם יבקשו מוצץ שנו את קו המחשבה שלהם עם משהו אחר, פעם זה צעצוע חדש או כזה שהם ממש אוהבים, פעם זה אוכל ואפילו ממתקים לפעמים, העיקר שיתרגלו שבמשך היום אין מוצץ.
אחרי שהילדים מפסיקים לבקש מוצץ במהלך היום סימן שאפשר להתקדם לשלב הבא בגמילה והוא השלב שאיליו אתם צריכים הרבה סבלנות וכוח כי סביר להניח שמחכה לכם מאבק עיקש שידיר שינה מעניכם, השלב בו אומרים לילדים שאין יותר מוצץ גם לא בלילה.
הטיפ הכי חשוב שאפשר לתת זה התמדה וכוח כי יהיו רגעי שתרצו להישבר כי תרחמו על הילדים או שפשוט כבר יאפסו כוחותיכם אבל כדי לעבור את השלב ולגמול את הילד מהמוצץ תהיו חייבים להיות חזקים.